לא היו לי הרבה צעצועים (חוץ מ"הגלגל הענק" שהסתובב וניגן בלי הפסקה, מתנה מהדוד מאמריקה) אבל הייתי ילד עם דמיון מפותח ובכל פעם שרציתי משחק או צעצוע שהוריי לא יכלו לקנות לי, הייתי בורח לעולם הדמיון ושם הייתי משחק במשחקי מחשב (הכי אהבתי את "דונקי קונג" אז ציירתי לי…), רוכב על אופניים הכי חדישים וגם מנגן אני זוכר שגזרתי קרטון, ציירתי עליו קלידים בלבן ושחור ו"ניגנתי" על הפסנתר שלי! וככה דרך הדמיון, יצרתי לי עולם שלם שמתוכו נולדו השירים, הסרטים וההצגות שלי.

תמיד הרגשתי שונה, אחר מכולם, הייתי מופנם, סגור וחולמני ורציתי שיאהבו אותי (כמו כולנו בעצם) עם השנים מצאתי דרך ההומור שלי את המפתח למקום בחברה בקרב בני גילי ומהר מאוד הפכתי ל״ליצן הכיתה״ ולמשתתף קבוע במופעי סוף השנה על הבמה כשהתגייסתי לצבא התקבלתי ללהקת הנח״ל אך מאחר שהייתי עם פרופיל קרבי נשלחתי ליחידה הקרבית בחטיבת הנח״ל, שם למדתי עיקרון שהקנה לי את הדרך להתקדם מאוחר יותר בקריירה – דבקות במשימה לאור המטרה והכח לא לוותר. סיימתי את השירות הצבאי בדרגת סגן כמפקד צוות ומדריך קציני חי״ר בבה״ד 1- בית הספר לקצינים.